וַיֹּאמֶר֮ חוּרָם֒ בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר נָתַן֩ לְדָוִ֨יד הַמֶּ֜לֶךְ בֵּ֣ן חָכָ֗ם יוֹדֵ֙עַ֙ שֵׂ֣כֶל וּבִינָ֔ה אֲשֶׁ֤ר יִבְנֶה־בַּ֙יִת֙ לַיהוָ֔ה וּבַ֖יִת לְמַלְכוּתֽוֹ׃
Huram sagte außerdem: 'Gepriesen sei der Herr, der Gott Israels, der Himmel und Erde gemacht hat, der David, dem König, einen weisen Sohn gegeben hat, der mit Diskretion und Verständnis ausgestattet ist und ein Haus für den Herrn und ein Haus für sein Königreich bauen soll.
אגרא דכלה
"ברא אלקים (בראשית א א). ג דסמיכי, דין ברא אלקים את השמים וכו'. ב' ברא אלקים לעשות (בראשית ב ג). ג ברא אלקים אדם על הארץ (ואתחנן (דברים ד לב)). נראה רמיזת המסורה מה שמבואר בזוהר (ח"א ה' ע"א) שהצדיקים על ידי התורה בוראים שמים חדשים וארצות חדשות, הוא הנרמז בראשית ברא אלקים את השמים וכו', ושוב שבת מכל מלאכתו וברא אלקים לעשות שיעשו אחרים שמים וארץ, ומי הוא אשר יעשה הנה ברא אלקים אדם על הארץ אשר יעשה כזאת :"את "השמים "ואת "הארץ (בראשית א א). י"ג דסמיכי, א' דין. ב' עשה [שמות ך' יא]. ג' עשה [שמות לא יז ל"א י"ז]. ד' העדותי [דברים ד' כו כ"ו]. ה' בכם [דברים ל יט למד י"ט]. ו' ואעידה [דברים לא כח כ"ח]. ז' אתה עשית [מלכים ב' יט טו י"ט ט"ו]. ח' חבירו [ישעיה לז טז ט"ז]. ט' אני מלא [ירמיה כג כד כ"ג כ"ד]. י' אתה עשית [ירמיה לב יז ל"ב י"ז]. יא מרעיש [חגי ב' ו']. יב [שם חגי ב כא כ"א]. יג אשר עשה [דברי הימים ב' ב יא]. הנה כללות המסורה י"ג סמוכים שמים לארץ, יג מדות של רחמים הם בשמים ממעל, וי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן על הארץ מתחת. והנה בכל מידה שישראל לומדים בתורה על הארץ מתחת, אזי מעוררים כנגדה המדה של רחמים בשמים ממעל, והדברים ארוכים אצלינו: